ביטקוין: בועה ספקולטיבית או מהפכה פיננסית?
בואו נפרק את המיתוסים אחת ולתמיד
"ביטקוין הוא סתם אוויר" – האם באמת אין לו ערך?
אחת הטענות הנפוצות נגד המטבע היא שאין לו ערך פנימי – שהוא "סתם אוויר", "שורת קוד חסרת משמעות" או "בלוף פיננסי". אבל אם נפרק את זה לעומק, נראה שהשאלה מה מגדיר ערך כלכלי היא הרבה יותר מורכבת ממה שנראה במבט ראשון.
מה בכלל נותן ערך לנכס פיננסי?
ערך כלכלי הוא לא משהו מוחלט, אלא מה שאנשים מוכנים לשלם עבורו. נדל"ן שווה כסף כי אנשים צריכים מקום לגור. זהב שווה כסף כי הוא נדיר ומתקבל כאמצעי לשמירת ערך. מניות שוות כסף כי הן מייצגות בעלות על חברה שמניבה רווחים.
המטבע, לעומת זאת, שווה כסף כי יש לו תכונות ייחודיות שאין לאף נכס אחר:
- היצע מוגבל של 21 מיליון מטבעות בלבד – לא ניתן "להדפיס" מטבעות נוספים כמו שממשלות מדפיסות כסף.
- מבוזר לחלוטין – אין בנק, ממשלה או חברה ששולטת בו.
- נזיל וניתן להעברה בכל רגע – בלי מתווכים, בנקים או חסימות.
- לא ניתן לזיוף או צנזורה – כל טרנזקציה נרשמת בבלוקצ’יין ובלתי ניתנת לשינוי.
השוואה לזהב, נדל"ן ויהלומים – מה משותף ומה שונה?
זהב:
- לא מניב תזרים מזומנים, אבל נחשב לנכס גידור כי הוא נדיר.
- מחירו נקבע לפי הביקוש, בדיוק כמו ביטקוין.
- אין לו שימוש נרחב בחיי היומיום, אבל הוא עדיין נחשב נכס בעל ערך.
יהלומים:
- המחיר שלהם נקבע כמעט לחלוטין על ידי שליטה בשוק של מספר שחקנים גדולים (כמו דה-בירס).
- אין להם שימוש קריטי מעבר לתעשיית התכשיטים, אבל אנשים עדיין מוכנים לשלם עליהם סכומי עתק.
- בעל ערך כי הוא מספק צורך בסיסי – מגורים.
- מחירי הנדל"ן עולים בעיקר בגלל מחסור בהיצע וגידול בביקוש – בדיוק כמו קריפטו.
אם זהב, יהלומים ונדל"ן מבוססים בעיקר על הביקוש והאמון של אנשים בערכם, מדוע המטבע שונה?
"אם אין לו ערך אמיתי, למה מיליארדים מושקעים בו?"
מי שטוען שהמטבע הוא "סתם אוויר" צריך לשאול את עצמו למה מוסדות פיננסיים, מיליארדרים ומשקיעים מוסדיים מחזיקים אותו בתיק ההשקעות שלהם.
- חברות ציבוריות כמו MicroStrategy, טסלה ואחרות רכשו ביטקוין כאמצעי לשמירת ערך.
- מדינות כמו אל סלבדור הכניסו אותו כחלק מרזרבות המדינה.
- ה-SEC אישר תעודות סל (ETF) על המטבע, מה שמעיד על כך שהוא כבר לא "סתם בלוף" בעיני הרגולטור הפיננסי המרכזי בעולם.
- בנקים גדולים כמו JP Morgan ו-BlackRock מציעים שירותי השקעה בקריפטו ללקוחות שלהם.
אם המטבע באמת היה רק הונאה, הוא לא היה מחזיק שווי שוק של מאות מיליארדי דולרים במשך 15 שנה. אם המטבע היה רק "משחק ספקולציה" – הוא היה קורס לחלוטין אחרי כל משבר גדול. אבל במקום זה, הוא תמיד חזר לשיאים חדשים, מה שמעיד שיש כאן משהו מעבר לגחמה רגעית.
אז "בועת אוויר" או נכס עם ערך?
להגיד שביטקוין הוא "סתם אוויר" זה להתעלם מהאופן שבו ערך נקבע בשווקים הפיננסיים. אם אנשים רואים בו נכס ששווה להחזיק – ויש לו מאפיינים ייחודיים שהופכים אותו לשונה מכל מה שקיים – אז יש לו ערך כלכלי.
השאלה האמיתית היא לא אם יש לו ערך או לא, אלא האם הערך שלו יצליח לשמור על עצמו לאורך זמן. ובינתיים, למרות התנודתיות המטורפת, המטבע ממשיך להוכיח שהוא כאן כדי להישאר.
ביטקוין: מחיר המטבע מ-2008 עד 2025
"זה בסך הכל פירמידה" – למה הטענה הזו פשוט לא נכונה?
אחת הביקורות הפופולריות ביותר על ביטקוין היא שהוא הונאת פירמידה, כלומר, ערכו נובע רק מכך שאנשים חדשים ממשיכים להיכנס למערכת, בעוד שהמשקיעים הראשונים "יושבים על הרווחים" ומוכרים להם ביוקר. אבל אם נפרק את הטענה הזאת לחלקים, נראה שהיא לא באמת עומדת במבחן המציאות.
מהי בעצם הונאת פירמידה?
בפירמידה קלאסית:
- כסף חדש שנכנס למערכת מממן את המשקיעים הוותיקים.
- אין באמת מוצר או ערך ממשי – רק מנגנון שמבוסס על צירוף אנשים חדשים.
- בסופו של דבר, כשאין מספיק מצטרפים חדשים, הפירמידה קורסת והמשקיעים האחרונים מפסידים את כספם.
הדוגמאות הכי מפורסמות להונאות פירמידה כוללות את ברני מיידוף, ששילם למשקיעים הוותיקים שלו מרווחי המשקיעים החדשים, ואת סכמת פונזי שבה הרווחים "המובטחים" היו בעצם הכסף של המצטרפים המאוחרים.
למה ביטקוין לא עונה לקריטריונים של פירמידה?
1. אין כאן גוף מרכזי שמנהל את הכסף
- בהונאת פירמידה, יש יזם או קבוצה ששולטת על הזרמת הכספים ומחליטה מי מקבל מה.
- המטבע מבוזר לחלוטין – אין מנכ"ל, אין הנהלה, ואין גורם שמחלק רווחים בין משקיעים קודמים וחדשים.
2. ביטקוין הוא נכס שניתן לקנות ולמכור בכל רגע
- בניגוד לפירמידה, שבה הכסף "נעול" במערכת והמשתמשים חייבים לצרף אנשים חדשים כדי לקבל את ההחזר שלהם, המטבע נסחר בשוק פתוח, כמו מניות, זהב או כל סחורה אחרת.
- כל אחד יכול לקנות או למכור את המטבע בכל רגע, ואין שום דרישה לגייס אחרים כדי להרוויח.
3. אין כאן תשואה מובטחת
- הונאות פירמידה תמיד מגיעות עם הבטחות מופרכות כמו "תשואה חודשית קבועה של 10%", כי המודל תלוי במשקיעים חדשים שמכניסים כסף כדי לשלם למשקיעים הוותיקים.
- במטבע אין שום הבטחת תשואה – המחיר נקבע על ידי השוק החופשי, בדיוק כמו כל נכס אחר.
"אבל ביטקוין עולה בעיקר כי יש חדשים שנכנסים אליו – זה עדיין מזכיר פירמידה!"
זה נכון שחלק מהתמחור של המטבע נובע מכך שיותר ויותר אנשים רוצים להחזיק בו, אבל זו תכונה של כל נכס עם היצע מוגבל, לא של פירמידה.
- זהב מתומחר כך כי אנשים מאמינים בערכו ושומרים עליו כרזרבה פיננסית.
- נדל"ן עולה בערכו כי הביקוש עולה בזמן שההיצע מוגבל.
- מניות טכנולוגיה קופצות כשהשוק מאמין שהן ימשיכו לצמוח, גם אם הן לא מחלקות דיבידנדים.
במילים אחרות, כל שוק מתפקד מושפע מהיצע וביקוש, ולא צריך להיות פירמידה כדי שערך של משהו יעלה עם הזמן.
"המשקיעים הראשונים עשו מיליונים, מי שנכנס עכשיו הוא הפראייר האמיתי!"
- ברור שמי שקנה את המטבע ב-2010 עשה תשואות שלא נראו בשום מקום אחר, אבל זה נכון גם למי שקנה מניות של אמזון, אפל או גוגל בתחילת הדרך.
- זה לא אומר שאין ערך לנכס היום – גם אנשים שקנו מניות טסלה או מיקרוסופט "מאוחר" הרוויחו בענק.
בסוף, ההיסטוריה הפיננסית מלמדת שנכסים עם אימוץ רחב ושימושיות אמיתית נוטים לשמור על ערכם ואף לעלות עם הזמן.
אז ביטקוין הוא פירמידה או לא?
לטעון שהמטבע הוא "הונאת פירמידה" זה להתעלם מהאופן שבו הוא באמת עובד.
✔️ אין פה גוף ששולט על הכסף או מחלק רווחים
✔️ אין כאן הכרח לגייס מצטרפים חדשים כדי שהמערכת תמשיך לפעול
✔️ זה נכס סחיר בשוק חופשי – כל אחד יכול לקנות ולמכור מתי שהוא רוצה
✔️ המחיר שלו נקבע לפי היצע וביקוש, בדיוק כמו זהב, נדל"ן ומניות
בסוף, אתה לא חייב להאמין במטבע או להשקיע בו, אבל לקרוא לו "פירמידה" זו פשוט טעות בהבנה של מה זה ביטקוין ואיך הוא עובד בפועל.
מדובר בתהליך פרמיום, מקיף ומיוחד שנבנה בהתאמה אישית במיוחד עבורך ולוקח בחשבון את נקודת הפתיחה שלך ביחס לחלומות והיעדים שהצבת, ומראה לך את הדרך הטובה ביותר להגיע לשם.
ביטקוין הוא "רק ספקולציה ותאוות בצע" – או שיש כאן משהו מעבר?
אחת הביקורות המרכזיות נגד ביטקוין היא שהעליות והירידות החדות שלו נובעות אך ורק מספקולציה, הייפ ותאוות בצע, ולא משום ערך כלכלי אמיתי. אבל אם נסתכל על איך שווקים פיננסיים מתפתחים ונבין את הדינמיקה של אימוץ טכנולוגי חדש, נראה שהתמונה הרבה יותר מורכבת.
1. כל שוק חדש מתחיל בספקולציה – אבל זה לא אומר שאין כאן ערך
- כשמניות טכנולוגיה התחילו לצמוח, גם הן עברו תקופות של הייפ מטורף ואחר כך מפולות חזקות.
- האם זה אומר שאפל, אמזון, גוגל או מיקרוסופט הן רק ספקולציה? ברור שלא.
- זהב, נדל"ן ומניות כולם מתנהגים כמו "בועות" בתקופות מסוימות – אבל בסופו של דבר, מי שמסתכל על הטווח הארוך מבין את הערך האמיתי של הנכס.
העובדה שהמטבע חווה מחזורי עליות וירידות חדים לא אומרת שאין לו ערך פונדמנטלי. זה פשוט חלק מתהליך ההבשלה של כל שוק חדש.
2. "אם זה לא ספקולציה, למה הביטקוין מתרסק בכל משבר?"
נכון, המטבע לא הוכיח שהוא מקלט מושלם מפני משברים כלכליים – לפחות לא בטווח הקצר.
אבל צריך לזכור שגם שוק המניות מתרסק במשברים, זהב ירד ביותר מ-50% מאז 2011, ונדל"ן חווה ירידות מחזוריות.
- המטבע עדיין נמצא בשלבי אימוץ, ולכן הוא מושפע הרבה יותר משינויי סנטימנט ומהתנהגות של משקיעים ספקולטיביים.
- אבל בכל מחזור עד עכשיו, למרות כל הקריסות, הוא תמיד חזר לשיאים חדשים.
- בדיוק כמו שאמזון התרסקה ב-95% במשבר הדוט-קום – אבל מי שהשקיע בה לטווח הארוך עשה פי מאות על הכסף שלו.
ביטקוין הוא לא הנכס הכי יציב בעולם – אבל הוא גם לא הימור ריק מתוכן.
3. איך משקיעים מוסדיים משנים את חוקי המשחק?
בעבר, מי שהחזיק במטבע היו בעיקר משקיעים פרטיים וספקולנטים. אבל בשנים האחרונות אנחנו רואים כניסה מסיבית של מוסדות פיננסיים גדולים:
✔️ ה-SEC אישרה תעודות סל (ETF) על המטבע, מה שהופך אותו לנגיש להשקעה דרך גופי מסחר מסורתיים.
✔️ קרנות גידור וענקי פיננסים כמו BlackRock ו-Fidelity נכנסים אליו.
✔️ חברות ציבוריות מחזיקות ביטקוין כחלק מהמאזן שלהן (לדוגמה, MicroStrategy, טסלה וחברות פיננסיות נוספות).
האם גופים כאלה נכנסים רק מתוך הייפ וספקולציה? או שהם מבינים שיש כאן נכס עם מאפיינים ייחודיים שיכול להשתלב בעולם הפיננסי הקיים?
4. האם הביטקוין כבר הפך לחלק מהמערכת הפיננסית המסורתית?
בזמן שהרבה אנשים עדיין רואים בו "נכס ספקולטיבי", בפועל אנחנו רואים שיותר ויותר מדינות, חברות ומשקיעים מוסדיים מתחילים לראות בו נכס לגיטימי.
- בנקים מרכזיים מתחילים לבחון שימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין.
- גופים פיננסיים מסורתיים מציעים שירותי אחסון וסחר במטבע ללקוחותיהם.
- נכסים דיגיטליים הופכים לחלק מהשיח הכלכלי הגלובלי, לא רק כגימיק או הייפ חולף.
זה תהליך שלוקח שנים, אבל מי שעוקב אחרי התפתחות השוק רואה שהמטבע כבר לא "משהו של גיקים מהאינטרנט" – הוא הופך לחלק מהמיינסטרים הפיננסי.
אז ביטקוין הוא ספקולציה או לא?
✔️ המטבע התחיל כתופעה ספקולטיבית, אבל זה נכון גם לגבי הרבה מהחידושים הכלכליים הגדולים בהיסטוריה.
✔️ הוא עדיין נכס תנודתי, אבל עם כניסת מוסדות פיננסיים, השוק מתחיל להתבגר.
✔️ מי שחושב שביטקוין זה רק "בועה" כנראה מפספס את האבולוציה של האימוץ שלו.
בסופו של דבר, האם המטבע יהיה כאן בעוד 50 שנה? אף אחד לא יודע.
אבל האם הוא כבר הרבה יותר מסתם הייפ?
ללא ספק.
"ביטקוין זה רק הלבנת הון ופשע" – מיתוס מול מציאות
אחת הטענות שחוזרות שוב ושוב היא שהמטבע הוא כלי להלבנת הון, סחר בסמים ופשיעה, ושזו הסיבה המרכזית שאנשים משתמשים בו. אבל האם זה באמת נכון?
אם נסתכל על הנתונים, נראה שהמציאות הרבה יותר מורכבת, ושדווקא כסף מסורתי כמו דולרים ויורו משמש להלבנת הון הרבה יותר מהמטבע.
1. כמה באמת מהעסקאות בביטקוין קשורות לפשיעה?
לפי דו"חות של Chainalysis, חברת מחקר מובילה בתחום הבלוקצ'יין, רק 0.24% מכלל העסקאות במטבע קשורות לפעילות לא חוקית.
- לשם השוואה, ההערכה היא שבין 2% ל-5% מהתמ"ג העולמי עובר הלבנת הון דרך בנקים ומזומן – שזה פי עשרה ויותר מהיקף השימוש הלא חוקי מהמטבע.
- HSBC, דויטשה בנק וג'יי פי מורגן כבר הורשעו והוטלו עליהם קנסות של מיליארדים על סיוע להלבנת כספים עבור קרטלים ומדינות עוינות.
- אם מישהו באמת רוצה להלבין כסף, הרבה יותר קל לעשות את זה עם מזומן או בנקים מחוץ לרגולציה, מאשר עם בלוקצ’יין שכל טרנזקציה בו שקופה לחלוטין.
2. ביטקוין הוא אחד הכלים הכי שקופים שיש
ההנחה שאפשר "להיעלם" עם ביטקוין היא שגויה לחלוטין.
- כל עסקה בביטקוין נרשמת לצמיתות בבלוקצ’יין, וניתן לעקוב אחרי ההיסטוריה שלה לנצח.
- רשויות אכיפת החוק כבר משתמשות בנתונים מהבלוקצ'יין כדי לאתר פשעים פיננסיים – הרבה יותר קל למצוא טרנזקציות חשודות בביטקוין מאשר במזומן.
- FBI, Europol וגופי אכיפה נוספים כבר תפסו מיליארדי דולרים של ביטקוין ממשתמשים לא חוקיים – זה לא היה קורה אם הוא באמת היה "מטבע מושלם לפשיעה".
למעשה, רוב הפושעים שעשו שימוש בביטקוין – נתפסו דווקא בגלל השימוש בו.
3. למה עדיין אומרים שביטקוין הוא "מטבע של פשע"?
תדמית מוקדמת של "הדארקנט"
- בתחילת הדרך, ביטקוין שימש זירות מסחר מפוקפקות כמו "Silk Road" לרכישת סמים ונשק.
- אבל מאז, הרגולציה התקדמה, והיום הרוב המוחלט של השימושים בו הם חוקיים לגמרי.
נוח להאשים משהו חדש ובלתי נשלט
- בנקים וגופים ממשלתיים לא אוהבים את הרעיון של מטבע שאי אפשר להדפיס או לשלוט בו, ולכן הרבה יותר קל להכתים אותו.
- מזומן הוא עדיין הכלי המרכזי בעולם לפשיעה, אבל אף אחד לא טוען שצריך לבטל את הדולר בגלל זה.
חוסר הבנה של איך המערכת עובדת
- אנשים חושבים שבגלל שביטקוין מבוזר, אין דרך לפקח עליו – אבל בפועל, גופי אכיפה משתמשים בטכנולוגיה עצמה כדי לעקוב אחר פעילות חשודה.
- כל עסקאות הביטקוין פומביות, ואין אפשרות למחוק או לשנות אותן – מה שהופך אותו דווקא לכלי פיננסי שקוף יותר מכסף מסורתי.
4. אם ביטקוין באמת היה רק לכלכלה לא חוקית – למה תאגידים ומדינות מחזיקים בו?
✔️ מדינות כמו אל סלבדור מחזיקות ביטקוין כרזרבה כחלק מהמדיניות הכלכלית שלהן.
✔️ חברות ציבוריות כמו MicroStrategy וטסלה רכשו ביטקוין בהיקפים עצומים.
✔️ ה-SEC (רגולטור פיננסי מחמיר במיוחד) אישר תעודות סל מבוססות ביטקוין, מה שאומר שגם השוק המסורתי רואה בו נכס לגיטימי.
✔️ בנקים מסורתיים מתחילים להציע שירותי מסחר ואחסון בקריפטו, כולל גופים שמרניים כמו JP Morgan ו-BlackRock.
אם ביטקוין היה אך ורק מטבע פשע, כל זה לא היה קורה.
אז ביטקוין משמש להלבנת הון ומימון טרור או לא?
✔️ רוב מוחלט של העסקאות בביטקוין אינן קשורות לפשע, ומזומן משמש הרבה יותר להלבנת הון מאשר ביטקוין.
✔️ גופי אכיפת חוק בכל העולם כבר משתמשים בטכנולוגיית הבלוקצ’יין כדי לעקוב אחר פעילות פיננסית חשודה.
✔️ אם ביטקוין היה "רק לפשיעה", הוא לא היה מגיע לשווי שוק של מאות מיליארדי דולרים ולא היה הופך לחלק ממערכת פיננסית לגיטימית.
בקיצור – אפשר להיות סקפטיים כלפי ביטקוין, וזה בסדר, אבל הטיעון שהוא "רק להלבנת הון" הוא פשוט לא מחזיק מים מול הנתונים האמיתיים.
"אין לו שימוש אמיתי" – אז למה גופים פיננסיים מאמצים אותו?
אחת הטענות הנפוצות נגד ביטקוין היא שאין לו שום שימוש פרקטי בעולם האמיתי, ולכן הוא לא יותר מהייפ פיננסי. אבל אם מסתכלים על מה שקורה בשטח, רואים יותר ויותר מדינות, חברות ומשקיעים מוסדיים שמשתמשים במטבע בדרכים שלא היו אפשריות בעבר.
אז האם באמת אין לו שימוש? או שהעולם רק מתחיל להבין איך לשלב אותו בתוך הכלכלה הקיימת?
1. למה אנשים בכלל משתמשים בביטקוין?
- חנות ערך דיגיטלית ("זהב דיגיטלי")
- אמצעי להעברת כספים ללא מתווכים ובירוקרטיה
- הגנה מפני אינפלציה ומדיניות מוניטרית בעייתית
- פתרון תשלומים במדינות עם משטרים לא יציבים או כלכלה קורסת
אבל בואו נרד מהתיאוריה ונסתכל על שימושים אמיתיים שכבר קורים היום.
2. חברות שמחזיקות ומשתמשות בביטקוין
- טסלה – מחזיקה במטבע כחלק מהמאזן שלה.
- MicroStrategy – החברה הציבורית עם האחזקה הגדולה ביותר במטבע, מתייחסת אליו כאל "נכס אסטרטגי".
- פייפאל (PayPal) – מאפשרת ללקוחותיה לקנות, למכור ולהשתמש במטבע לתשלומים.
- Visa ו-Mastercard – משלבות תשלומי קריפטו במערכות שלהן, מה שמקל על מסחר ושימוש במטבע.
אם הוא היה חסר ערך, למה חברות ענק משלבות אותו במערך הפיננסי שלהן?
3. מדינות שמשתמשות בביטקוין
- אל סלבדור – המדינה הראשונה שהפכה את המטבע למטבע רשמי לצד הדולר. המדינה מחזיקה במטבע ברזרבות שלה ומעודדת את השימוש בו לתשלומים.
- מדינות עם משטרים פיננסיים בעייתיים – בבנגלדש, ונצואלה, לבנון ואפילו טורקיה אנשים משתמשים במטבע כדי להגן על הכסף שלהם מאינפלציה והגבלות ממשלתיות.
מדינות שממשלותיהן כושלות כלכלית רואות במטבע דרך להגן על החירות הכלכלית של האזרחים שלהן.
4. בנקים וגופים פיננסיים שמתחילים לעבוד עם ביטקוין
- BlackRock – קרן ההשקעות הגדולה בעולם – השיקה קרן השקעה מבוססת קריפטו.
- Fidelity – מאפשרת ללקוחות להשקיע בקריפטו דרך קרנות פנסיה.
- בנקים מרכזיים – בוחנים שילוב של מטבעות דיגיטליים ושירותי אחסון קריפטו עבור לקוחותיהם.
- ה-SEC – אישרה תעודות סל (ETF) על המטבע, מה שהופך אותו לנכס מוסדר ונגיש להשקעה עבור שוק ההון המסורתי.
כשבנקים מסורתיים ומשקיעים מוסדיים מתחילים לראות בביטקוין נכס פיננסי לגיטימי, קשה לטעון שאין לו שימוש.
5. האם ביטקוין באמת יחליף כסף מסורתי?
- כנראה שלא בתור אמצעי תשלום יומיומי – הוא לא מספיק מהיר וזול בהשוואה לפתרונות כמו אשראי או פייפאל.
- אבל בתור חנות ערך דיגיטלית (זהב 2.0)? – בהחלט.
בדיוק כמו שזהב לא מחליף את הדולר, אבל עדיין משמש כהשקעה ושמירה על ערך, כך גם המטבע מתמקם כנכס אלטרנטיבי – לא כתחליף לכסף מסורתי.
אז לביטקוין יש שימוש אמיתי או לא?
- חברות ענק משתמשות בו כחלק מהמאזן שלהן.
- מדינות עם כלכלה לא יציבה משתמשות בו כהגנה פיננסית.
- בנקים וגופי השקעות הופכים אותו לחלק מהמיינסטרים הפיננסי.
- הוא אולי לא יהיה מטבע התשלומים המוביל, אבל כן הופך להיות נכס כלכלי לגיטימי.
אז מי שאומר שאין למטבע שימוש – פשוט לא מסתכל על מה שקורה בעולם.
ביטקוין "הוא בסך הכל עוד נכס ממונף – עדיף להשקיע במניות"
ביקורת נפוצה נוספת על ביטקוין היא שהוא סתם עוד השקעה מסוכנת, וכי מניות של חברות צומחות עדיפות עליו, כי הן לפחות מייצגות עסקים אמיתיים שמניבים רווחים. אבל כשמסתכלים על המטבע מול שוק המניות לא כהשוואה ישירה, אלא כהשלמה לתיק ההשקעות, רואים שהתמונה יותר מעניינת.
האם ביטקוין באמת נכס ממונף?
ביטקוין עצמו אינו ממונף מטבעו. עם זאת, יש משקיעים שממנפים עליו פוזיציות, וזה מה שיוצר חלק מהתנודתיות בשוק. מנגד, מניות צומחות יכולות להיות ממונפות פי כמה דרך חוב פנימי של החברה. במשבר 2008 ראינו מה קורה כשהמון חברות ממונפות קורסות – זה לא מצב שיכול לקרות עם המטבע, כי אין בו מנגנון של חובות מצטברים.
התנודתיות של ביטקוין לא נובעת ממינוף פנימי מובנה, אלא מהאופן שבו סוחרים בו בשוק הפתוח.
למה בכלל להשוות ביטקוין למניות?
מניות מייצגות בעלות על חברה עם הכנסות ורווחים. המטבע הוא נכס מבוזר עם היצע מוגבל – דומה יותר לזהב מאשר למניה רגילה.
השקעה במניות טכנולוגיה צומחות זו אסטרטגיה שמבוססת על כך שהחברה תמשיך להרוויח ולצמוח. השקעה בביטקוין מבוססת על כך שהביקוש לנכס נדיר דיגיטלי ימשיך לגדול, ושיותר משקיעים וגופים מוסדיים יאמצו אותו.
לכן, להשוות ביטקוין למניות זה כמו להשוות זהב למניות – שניהם יכולים להיות בתיק, אבל יש להם תפקידים שונים לגמרי.
אז איפה היתרון של ביטקוין על מניות?
חוסר תלות בגורם ריכוזי – מניות תלויות בהנהלה, רגולציה, שוק העבודה, תחרות. המטבע פשוט קיים ומתפקד בלי הנהלה או גוף שליטה מרכזי.
היצע מוגבל ומובטח – בביטקוין יהיו רק 21 מיליון מטבעות אי פעם, בעוד שמניות יכולות להנפיק עוד ועוד, לדלל משקיעים, או להתנהל באופן כושל.
ביטקוין לא יכול לקרוס לאפס בגלל ניהול כושל – חברה יכולה לפשוט רגל. המטבע ימשיך לפעול כל עוד רשת הבלוקצ’יין קיימת.
חוסר קורלציה עם שוק המניות בטווח הארוך – מניות נעות לפי מחזורי השוק והביצועים של הכלכלה. ביטקוין הוא נכס חוץ-מערכתי, שמתנהג לעיתים אחרת מכל השוק הפיננסי.
אז האם מניות הן השקעה עדיפה? תלוי במטרה.
אם אתה מחפש נכס שמניב דיבידנדים או מייצג בעלות על חברה – מניות עדיפות. אם אתה מחפש נכס מבוזר, נדיר, עם פוטנציאל לשמירה על ערך בטווח הארוך – המטבע מציע אלטרנטיבה מעניינת.
אבל השאלה האמיתית היא לא "מה עדיף", אלא "מה מתאים לך".
למה לבחור? מניות וביטקוין יכולים להיות חלק מאותו תיק השקעות, כל אחד עם התפקיד שלו.
בשורה התחתונה היא שבטקוין הוא לא מניה, ולכן לא נכון לשפוט אותו באותם קריטריונים. הוא לא ממונף מבפנים, אבל סוחרים ממנפים אותו מבחוץ – מה שיוצר תנודתיות גבוהה. יש לו יתרונות ייחודיים כמו עצמאות מבנקים ותלות בביקוש בלבד.
מניות עדיפות למי שמחפש הכנסה ותשואה על בסיס פעילות עסקית, אבל המטבע עדיף כגידור נגד חוסר יציבות של השוק המסורתי.
זו לא שאלה של או מניות או ביטקוין, אלא איך משלבים ביניהם בצורה חכמה.
