לאחר שבחנו את הסכנות על פי רמת הנזק שיצרו (חומרה) והסיכוי שיקרו (הסתברות), נוכל להתמודד טוב יותר עם השלב הבא.

ניהול סיכונים:

ניהול הסיכונים מייצג את הפעולות שאנחנו יכולים לעשות, על מנת להפחית את הסיכונים.

רשימת הפעולות שנוכל לעשות עבור כל סיכון, מהכבד אל הקל (המשאבים ומאמץ שנצטרך להשקיע):

1. מניעה – הימנעות מלקיחת הסיכון
   • במקרה שלא נוכל להפחית את הסיכון.
   • כאשר הסיכוי הסיכון יתממש גבוה ולא נוכל לשאת את הסיכון.
   • כאשר הנזק הפוטנציאלי הוא גבוה ממה שאנחנו יכולים לשאת.
     
   • פעולת ההימנעות היא בדרך כלל יקרה יותר ודורשת יותר משאבים.
   • לדוגמה: מעבר לאזור מגורים ללא פשיעה או קומפלקס מוגן 24/7, יוריד את הסיכוי לפריצה לבית או נזק לרכוש שלכם.

      

2. גידור – לקיחת הסיכון ובמקביל יצירת הגנה מהנזקים שלו
   • כאשר הסיכון הוא בלתי נמנע ואנחנו "נאלצים" להיחשף אליו.
   • פעולה שניתן לבצע המאפשרת יצירת רווח, כאשר מתממש הסיכון להפסד.
   • הגידור מתבצע בעזרת מכשיר פיננסי לזמן מוגבל.
   • העלות של הגידור היא הגורם המרכזי בהחלטה אם לגדר או לא.
   • לדוגמה: השקעה בשוק ההון חושפת אותנו למספר סיכונים, ניתן לגדר את הסיכונים בעזרת חוזים עתידיים ו/או אופציות שימזערו את הנזק במידה והסיכון יתממש.

      

3. העברה – העברת הסיכון בעזרת חוזה משפטי לגורם אחר (ביטוח)
   • כאשר אנחנו מודעים לכך שאנחנו חשופים לסיכון, אך לא מעוניינים לשאת בנזק (כולו או חלקו)
   • הסיכון בהפסד שעלול להיגרם לכם מועבר באמצעות חוזה משפטי לגורם שני (חברת ביטוח)
   • העלות של העברת הסיכון היא גורם מרכזי בהחלטה אם להעביר או לא
   • לדוגמה: אדם הרוכב באופנוע הלקוח סיכון של שברים, כוויות ונכות מתאונה, יכול להעביר את הסיכון לחברת ביטוח באמצעות ביטוח "תאונות אישיות". ובמידה והסיכון יתממש חברת הביטוח תפצה אותו על פי הנזק שנגרם.

      

4. הפחתה/הגבלה – לקיחת סיכון תוך קביעת מגבלה להפסד מקסימלי.
   • כאשר החלטנו לקחת סיכון, אך עדיין אנחנו רוצים להגביל אותו לגבולות סובלנות הסיכון שלנו.
   • לקיחת סיכון תוך קביעת מגבלה להפסד מקסימלי
   • ניתן להפחית את הסיכוי של סיכונים כאלה ואחרים לקרות.
   • לדוגמה: שמירה על אורח חיים בריא, מוריד את הסיכוי למחלות.

      

5. לקיחה – לקיחת סיכון הוא תהליך מחושב ושקול במובן של הכרה בכך, שבמקרה של כישלון חוזרים מחוזקים
   • לקיחת סיכון היא בעצם ניצול הזדמנות שיכולה להוביל להצלחה.
   • אי הוודאות בלקיחת סיכון, מעוררת יצירתיות שלא קיימת כשיש וודאות.
   • לקיחת סיכון היא לא  לקיחת הימור ותקווה שיצליח.
   • דוגמה: השקעה בדירה חדשה באמצעות משכנתא שלא ניתן להחזיר בעזרת ההכנסה השוטפת, תוך שיקול להשכיר אותה ולשלם את המשכנתא מכספי שכר הדירה החודשיים.
     הסיכוי: לאחר סיום תשלומי המשכנתא, הבית שלכם.
     הסיכון: במידה ולא יהיו דיירים או שמחירי הנדל"ן ירדו, תצטרכו למכור את הבית כי לא תוכלו לעמוד בהחזרים.

      

התנהגות לא רציונלית בלקיחת סיכון:

תורת הערך היא תאוריה המתארת התנהגות אנושית בקבלת החלטות תחת תנאי אי-ודאות. התורה פותחה על ידי דניאל כהנמן זוכה פרס נובל בכלכלה התנהגותית ועמוס טברסקי. לתורת הערך שימושים רבים בפסיכולוגיה חברתית ובכלכלה התנהגותית. התורה פותחה תוך מחקר ניסויי של התנהגות, והייתה אחת מהתאוריות הראשונות אשר עשו זאת על מנת להגיע לתיאור התנהגות כלכלית. 

התאוריה נוגעת בשתי נקודות עיקריות:

1. אדם סביר נפגע מהפסד פי 2 יותר מאשר נהנה מרווח.
2. אנשים יהיו מוכנים להימנע מלקחת סיכון כדי להגן על עושר קיים, אך יעדיפו לקחת סיכון כדי להימנע מהפסד ודאי.

כשאפקט האפשרות מהתל בהיגיון:

• כאשר ההסתברות להפסד נמוכה – אפקט האפשרות משפיע על קבלת ההחלטה ולכן נהיה מוכנים לשלם אפילו יותר מפרמיית הביטוח ההוגנת כדי לגדר את הסיכון.
• כאשר ההסתברות לרווח נמוכה – אפקט האפשרות משפיע על קבלת ההחלטות בצורה הפוכה ולכן נהיה מוכנים לשלם יותר מתוחלת הרווח כדי לקחת את הסיכון (להמר).

כשאפקט הוודאות מהתל בהיגיון:

• כאשר הפסד כמעט וודאי – אפקט הוודאות משפיע על קבלת ההחלטה ולכן נהיה מוכנים לקחת סיכון.
• כאשר הרווח כמעט וודאי – אפקט הוודאות משפיע על קבלת ההחלטה בצורה הפוכה ולכן לא ניקח סיכון.