עבור ההשוואה, מחלקת הגיפטקארדים בחברת 'Gamestop' שחלקנו מכירים בנסיבות מאוד ספציפיות, עומדת על בין 10-15% מכלל ההכנסות בשנה.

תסכימו איתי שחייב להיות כאן משהו ממש טוב בשביל אחוזים כאלו של הכנסות ממחלקה אחת של חברה כל כך גדולה. בואו נצלול פנימה ונבין מה קורה שם. 

גלגל תנופה בעסקים הוא סדרה של פעולות קטנות שמגדילות או מגבירות באופן אקספוננציאלי את המומנטום של מוצר או שירות מסוים. 

סטארבאקס שולטים בגלגל הזה בעסק שלהם באופן אבוסלוטי, והאסטרטגיה בעלת ארבעה השלבים שלהם הולכת ככה: 

• רכישה ראשונית:

ממש כמו בארץ – כשאנחנו קונים לבן משפחה, עמית לעבודה או מכר גיפט קארד בזארה או כל עסק הלבשה אחר לרגל מאורע מיוחד – נראה שמקובל ונהוג בארצות אחרות לקנות גיפט קארד כזה לבית קפה! שזה גם הישג בפני עצמו אם חושבים על זה

בכל מקרה, נמשיך. עצרנו בסטארבאקס הקרוב לביתנו (רק 700 ק'מ בערך, כנראה שפחות לנוודים שבנינו.) וקנינו לקולגה מהעבודה גיפט קארד בשווי $25. והיי… אנחנו כבר בסטארבקס, לא נפנק את עצמנו במשקה וקוראסון לדרך?
קנייה של $25 הפכה ל$35 בין רגע. 

• ניצול הגיפט קארד:

עמיתך לעבודה הולך לסטארבאקס כמה פעמים ורוכש בעזרת הגיפט קארד מוצרים בבית הקפה. 

אבל נדיר מאוד שנקנה ב$25 בדיוק. כך שאותה קולגה רוצה לרכוש מוצר נוסף, וכך יוצאים להם מהארנק $5 נוספים להשלמת הקנייה.

• כרטיסים לא מנוצלים:

'שבירה' הוא מונח תעשייתי לכרטיסי מתנה שלא נעשה בהם שימוש או שנשארה בהם יתרה לא מנוצלת. 

כולם יודעים שחלק מהכרטיסים האלו לא ינוצלו מכל מיני סיבות, גם סטארבאקס יודעים את זה והם לוקחים בחשבון שדבר זה יקרה.

החברה מרוויחה 155 מיליון דולר (!) רווח נקי רק מגיפט קארדים לא מנוצלים. 

• אז למה בעצם אני משווה אותם לבנק? 

כשהאירופאים קונים כרטיס מתנה של סטארבאקס, הם בעצם נותנים לסטארבקאס כסף בלי לקבל שום דבר בתמורה. 

אתם יודעים למי עוד הם ואנחנו נותנים כסף תמורת כלום? לבנק! 

הם משקיעים את הכסף הזה ומקבלים ריבית, בדיוק כמו שבנק עושה.