קרנות S&P 500 למשקיע הישראלי: השוואה בין קרנות אמריקאיות, איריות וישראליות

קרנות שעוקבות אחרי אותו מדד יכולות להניב תוצאות שונות למשקיע. מדינת ההתאגדות, שיטת העקיבה, עלויות המסחר, המיסוי וחשיפת המטבע משפיעים על הכסף שנשאר בתיק. כדי להשוות ביניהן, צריך לבדוק את הקרן ואת סדרת היחידות המדויקת לפי מספר ה־ISIN.

כדאי להתחיל ממסגרת ההשקעה: מתי תצטרכו את הכסף, כמה חשיפה למניות ארצות הברית כבר קיימת אצלכם, ובאיזה חשבון יוחזק הנייר. משם אפשר להשוות מוצרים שנותנים את החשיפה שבחרתם.

השוואה בין המבנים הנפוצים

לכל מוצר תנאים משלו. רישום למסחר בתל אביב או רכישה בשקלים אינם קובעים לבדם את מדינת ההתאגדות או את חשיפת המטבע.

עקיבה פיזית ועקיבה סינתטית

קרן בעקיבה פיזית מחזיקה במניות המדד או במדגם שלהן, לפי מדיניותה. קרן בעקיבה סינתטית משתמשת בהסכמי החלף לקבלת תשואת המדד, ויכולה להחזיק סל נכסים שונה ממניותיו. לכן חשוב לבדוק גם את זהות הצדדים הנגדיים ואת הסיכונים המפורטים בתשקיף.

לדוגמה, במסמכי Invesco S&P 500 UCITS ETF מפורטים בנפרד דמי הניהול השוטפים ועלות ה־Swap. השוואה לפי דמי הניהול המוצגים בכותרת בלבד עלולה להשמיט רכיב עלות רלוונטי. את התנאים העדכניים יש לקרוא במסמך הקרן ובמסמך המידע למשקיע.

מיסוי: להפריד בין הקרן למשקיע

כדאי לבחון בנפרד את המס שנוכה מההכנסות בתוך הקרן ואת המס החל על המשקיע בחלוקה או במכירה. התוצאה תלויה בין היתר במבנה הקרן, בסוג החשבון, בתושבות המס ובנסיבות האישיות. צבירת דיבידנדים בקרן אינה מעידה כשלעצמה שכל שכבות המס נעלמו.

בהחזקות אמריקאיות יש לבדוק גם חשיפה אפשרית למס עיזבון. ה־IRS מפרט כי מניות של תאגידים המאוגדים בארצות הברית עשויות להיחשב נכסים אמריקאיים לצורך מס עיזבון של מי שאינם אזרחים או תושבים אמריקאים. את הסיווג של הנייר המסוים ואת ההשלכות האישיות צריך לברר בהתאם לנסיבות.

העלות הכוללת ופער העקיבה

• הוצאות הקרן: דמי ניהול, הוצאות שוטפות ועלויות נוספות המפורטות במסמכים.
• מסחר: עמלת קנייה ומכירה, מרווח בין מחיר הקנייה למחיר המכירה ועלות המרת מטבע.
• החשבון: דמי משמרת או עלויות פלטפורמה, אם קיימים.
• פער עקיבה: ההפרש בפועל בין תשואת הקרן לתשואת גרסת מדד הייחוס שלה באותה תקופה ובאותו מטבע.

כשמשווים ביצועים, חשוב לזהות אם מדד הייחוס כולל דיבידנדים, ואם ניכוי מס משוער כבר מובא בו בחשבון. פער עקיבה שכבר משקף הוצאות מסוימות אינו רכיב נוסף שיש להפחית אוטומטית פעם נוספת.

מה המשמעות של פער קטן בעלות לאורך זמן?

ניקח המחשה מפושטת: השקעה חד־פעמית של 100,000 ש״ח ל־20 שנה, עם תשואה שנתית קבועה של 6% לפני עלויות. בהפחתת עלות שנתית של 0.2 נקודת אחוז מתקבלת תשואה של 5.8%, ובעלות של 0.7 נקודת אחוז מתקבלת תשואה של 5.3%.

בחישוב הזה השווי הסופי הוא כ־308,800 ש״ח לעומת כ־280,900 ש״ח. החישוב מניח השקעה מחדש, ללא הפקדות נוספות, לפני מס ואינפלציה ובקירוב של תשואה פחות עלות. אלה הנחות המחשה, ללא שיוך לקרן מסוימת או לתשואה הצפויה שלה.

אפשר לבחון הנחות נוספות במחשבון הריבית דריבית, ולראות כיצד זמן, הפקדות ועלויות משפיעים על התרחיש.

מטבע המסחר וחשיפת המטבע

מטבע המסחר הוא המטבע שבו קונים ומוכרים את היחידה. חשיפת המטבע נובעת מהנכסים ומהגידור של המוצר. קנייה בשקלים כשלעצמה אינה גידור לשקל. במוצר מגודר יש לבדוק את מדיניות הגידור, עלותו ומגבלותיו.

רשימת בדיקה לפני בחירת קרן

1. רשמו את שם הקרן, מספר ה־ISIN וסדרת היחידות המדויקת.
2. זהו את מדינת ההתאגדות, שיטת העקיבה ומדיניות הצבירה או החלוקה.
3. השוו עלויות כוללות ופערי עקיבה באותם תאריכים ובאותו מטבע.
4. בדקו מיסוי בחשבון המסוים וחשיפה אפשרית למס עיזבון.
5. בדקו גידור, נזילות ומרווחי מסחר בסכום ובשעות שבהם אתם מתכוונים לפעול.
6. חברו את הבחירה לחשיפה הכוללת שלכם ל־S&P 500, למטרות ולכרית החירום.

מקורות לבדיקה

• iShares: מסמכי CSPX ומאפייני הקרן.
• Invesco: מסמך הקרן, שיטת העקיבה ועלויות ה־Swap.
• Investor.gov: השפעת הוצאות קרנות על התשואה.
• IRS: נכסים אמריקאיים ומס עיזבון למי שאינם אזרחים או תושבים אמריקאים.

המידע מסביר כיצד לערוך השוואה. בחירת מוצר ומיסוי אישי דורשים בדיקה של הנתונים שלכם ושל מסמכי המוצר העדכניים.