מה יגרום למשפחות בישראל לקרוס עקב משבר הקורונה? חוסר בחיסכון לשעת חירום!

חיסכון לשעת חירום: ניהול סיכונים חכם הוא הבסיס לביטחון כלכלי.
ישנם ארבעה סוגי סיכונים אליהם חשוף כל אדם: אישיים, בריאותיים, כלכליים ופיננסיים.

היום נדבר על הסיכון האישי –
הדוגמה המרכזית לסיכון כזה היא אבטלה.

מהו סיכון אבטלה?
הסיכון לאבד את מקור ההכנסה הראשי עקב: פיטורין, מחלה, תאונה או סיכון מקצועי.

מה משפיע על הסיכון?

1. השכלה/מקצוע לחיים – בחירת מקצוע מבוקש, או הרחבת ההשכלה באופן קבוע, תקטין את ההסתברות לחוסר בעבודה.
2. אישיות – גישה חיובית, לעומת שקיעה בדיכאון, תשפיע על חזרה מהירה למעגל העבודה.
3. חוזקה של הכלכלה – ככל שהכלכלה חזקה ויציבה יותר, כך ההסתברות למציאת עבודה חדשה גבוהה יותר.
   

כיצד ניתן להגן על עצמנו במקרה של אבטלה?

בניית חיסכון לשעת חירום.
החיסכון יעניק לנו שקט נפשי בזמן חיפוש העבודה החדשה כשההוצאות מכוסות.

מה צריך להיות בחיסכון זה?

1. סכום ההוצאות החודשיות שלכם או של משפחתכם x 3-6 חודשי מחיה.
2. כסף נזיל – חיסכון בבנק (פק"מ), מזומן בכספת, מק"מ או שווה כסף.

האם להשקיע את הכסף?

על החיסכון להיות נזיל ברמה שלא יהיו תנודות בערך הכסף- לא מושקע במניות.

דוגמה:

משפחת לוי רוצה להקים חיסכון לשעת חירום.
בני הזוג מרוויחים ביחד 20,000 ₪ נטו ומוציאים 18,000 ₪ בשנה.
עליהם לחסוך בין 54,000-108,000 ₪ בפיקדון יומי בבנק.
למשפחה אין כסף נזיל, ובמקום להפקיד את הכל חד פעמית הם יפקידו 2,000 ₪ כל חודש למשך שנתיים כדי להשיג את החיסכון הבסיסי לשניהם.
לאחר מכן ישקיעו עוד שנתיים כדי לצבור חיסכון מלא של 6 חודשי מחיה.

חיסכון כזה יעניק למשפחה ביטחון כלכלי לכל מקרה של אבטלה.
אם אחד מבני הזוג מפוטר החיסכון הופך לחיסכון שנתי עבור הצד שלו בהוצאות.
במידה ושני בני הזוג מפוטרים בו זמנים יש להם חצי שנה למצוא עבודה ברוגע ומבלי דאגות כלכליות.

משבר הקורונה הראה לנו כמה הדבר הזה חשוב, הגיע הזמן שלכם להתחיל לחסוך!